סוד הכסף - יוגה ומודעות 

סוד הכסף 

כל חיינו אנו עסוקים בכמה אנחנו שווים ואיך אנחנו ביחס לאחרים. אנו משווים את גודל המכונית, את שטח הבית, את מספר הפעמים שנסענו לחו"ל, את גודל המקרר ועוד כמה גדלים. אני שתמיד הייתי שונה, חשבתי שהמשחק הזה לא שייך לי. לקנות גינס לא ממותג בפחות ממאה ש"ח או נעליים יפות, נוחות וזמינות בחנות העודפים התיישרו אצלי עם תפיסת העולם. רמז לסדק, במה שחשבתי כתפיסת עולמי, התגלה בקרירה המקצועית הקודמת שלי.

כבעלים של חברת מחשבים קטנה, נכנסתי לפרויקטים מאד שאפתניים מבחינת צפי כלכלי. הפרויקטים והמוצרים שפיתחנו היו מוצלחים וייחודיים. הלקוחות היו מרוצים ולחצו תמיד על המשך. צפי ההכנסות היה מאד אופטימי וכמו בסרטי ג'ימס בונד האהובים, התסריט והסוף היו זהים. ההצלחה העסקתי נזנחה למורת רוחם של... בעצם כולם, חוץ ממני. תמיד היה לי הסבר מלומד להחלטה לגנוז את המוצר וההצלחה הכלכלית חמקה. אפילו כאשר הגיע משקיע וביקש לרכוש את החברה, סירבתי בהחלטיות. לימים ידעתי להגיד בצורה מדויקת יותר שההצלחה לא חמקה אלה נגדעה על ידי בצורה לא מודעת.

דפוס ההתנהגות הזה חמק מתודעתי. המשכתי לקנות ג'ינסים ונעלים פשוטים, לחיות בצניעות ובאמת ובתמים שמחתי בחלקי. חברי הקרובים, וכל אחיי התפתחו כלכלית בצורה מדהימה, חלקם בעלי מפעלים, חלקם בעמדות מאד מאד בכירות בחברות ענק, ואני הייתי בטוח שטוב לי. גם את המעט שהיה לי תמיד חילקתי לאחרים.

סדק משמעותי בתודעתי קרה כאשר הגעתי לחנוכת הבית של אחי. עברתי שם חוויה מאד לא נעימה. אני מאד אוהב את אחי והוא אוהב אותי, אבל כשעמדתי מול הבית העצום והיפה שבנה, הרגשתי מחנק בגרון. לא יכולתי לדבר ולקח לי זמן להסדיר את הנשימה. חוויה חדשה חוויתי ברגע ההוא, שאילצה אותי להסתכל פנימה. לא יכולתי שלא לשאול את עצמי האם הפשוט הוא חלק ממני או שהוא מנגנון הגנה? האם ההכשלה המתמדת שלי בעסק היא בעצם בריחה ממשהו?

בתקופה ההיא לא הייתי מחובר לעולם היוגה והמודעות לא הייתה ממש מפותחת. השאלות עלו כי הם היו כל כך בוטות אבל ההתמודדות איתם לא הניבה פירות.

בספרו של דב אלבוים "המסע בחלל הפנוי" , מתאר אלבוים, בצורה מבריקה בעיניי (כל הספר הוא יצירת מופת ואני ממליץ עליו בחום) את ההתנסויות של אברהם אבינו. ההסבר המקובל שלומדים בבית ספר, מתאר תהליך בחינה שמעביר אלוהים את אברהם: אלוהים מתחיל בבחינה קלה ועם הזמן מקשה עד המבחן הקשה מכולם – עקדת יצחק. את כולם עובר אברהם בכישרון רב. על פי דב אלבוים, אלוהים מנסה ללמד את אברהם מסר והוא לא קולט. בהתחלה השיעורים נעשים בצורה מרומזת של התדיינות פילוסופית של הצלת הרשעים עם הצדיקים בסדום. כיוון שהמסר לא נקלט השיעור נהפך לבוטה יותר, ומובן יותר, ובו מתבקש אברהם לגרש את בנו ישמעאל למדבר. גם בהתנסות הזאת, אברהם לא מפנים את השיעור, עד שלבסוף מגיע שיעור פשוט, בצורת עקדת יצחק. בכל המבחנים נכשל אברהם ואפילו במבחן הבוטה, שכולנו הינם עוברים בקלות, של רצח בנו יצחק. הוא הולך לרצוח ועוצר רק כאשר אלוהים מונע ממנו: "אל תשלח ידך אל הנער". אחרי עקדת יצחק מפסיק אלוהים להתגלות לאברהם. אולי הוא התייאש.

אני, שלא קלטתי את המסרים שהייתי צריך לקלוט, הועמדתי, כמו אברהם מול מבחן, שלא יכולתי להתעלם ממנו. שם התחיל אצלי תהליך מודעות משמעותי שהציל את חיי ואפשר לי היום לחיות אותם במלוא עוצמתם, במקום, להתהלך ליד החיים, כמו שקורה לרבים מאיתנו. אצלי נושא השיעור נעטף בנושא הכסף ובא לידי ביטוי בחומר, אצל אחרים זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני משברים כמו זוגיות, בריאות, התמכרויות ועוד.

הבנתי שלושה דברים. הבנתי,נכון לאותם ימים, שהצלחה כלכלית חשובה לי, הבנתי שאני מכשיל את עצמי והבנתי שכדי להצליח כלכלית, הדבר היחידי שאני חייב לעשות הוא לפתור את הפלונטר הנפשי שבתוכי. אז עוד לא ידעתי, שההתעסקות הכלכלית הייתה שולית והרווח הגדול יגיע ממקום מפתיע.

מהות החיים היא להגיע לטוב, לחיות באושר בבריאות ושלמות. לשם אני מאמין שכולנו נעים, גם אם אין הדבר נראה כך תמיד.

במסעי המופלא, הזדמנה לי אישה מדהימה. נשית, סקסית, נבונה, רוחנית. אשת חלומותיי. בנוסף לכל מעלותיה היא גם מבוססת כלכלית. מערכת היחסים בינינו הייתה רועשת ביותר, כמו סדנה מתמשכת. בפרק האחרון של הסדנה, שנמשך יותר מארבע שנים, צץ גם הנושא הכלכלי. אני, שהייתי בתקופה הזאת ממוקד בניסיון לפתור את הפלונטר הנפשי שלי, היה לי ברור שהכסף הוא רמז ולא מהות הבעיה, למרות שנוכחותו התעצמה עד לפרדתנו. היה לי גם ברור, שהכישלון במערכת היחסים היה קשור בקושי הרגשי שלי ללא קשר לזוגתי. היא המשיכה לנסות ולבנות ולתחזק ואני הוא זה שנטשתי מתוך מצוקה אמיתית.

כל אחד מאיתנו מכוון למקומו הטוב. כך הדבר גם לזוגתי. אני הייתי הזדמנות לשיעור עבורה. מה הוא השיעור שלה, והאם היא עברה אותו או ממתינה לשיעור בוטה יותר ופשוט יותר, רק היא יכולה לדעת.

המשכתי לפתח את המודעות. התעמקתי בתרגול היוגה, צללתי ללימודי הקבלה, התמחיתי ב- 12 הצעדים ועוד. ראיתי את המכנה המשותף של כולם, וכל יום אני מתרגש מחדש מהגילויים. התרכזתי בהתפתחות וזנחתי לגמרי את הפרנסה. יום אחד, כמו נס, קרה דבר.

בקבלה מדברים על כך שכל מה שיש לאדם לעשות הוא לבחור סביבה נכונה ולהתייגע. ללמוד קבלה גם אם לא מבינים כלום ואז מגיעה העלייה. "נעשה ונשמע". גם ביוגה העיקרון דומה, מתרגלים שוב ושוב ופתאום קורים דברים שקשורים לעולם הרגש הנפש והרוח, למרות שהתרגול בעיקרו הוא פיסי.

הנס שקרה לי, לא היה קשור לכסף כלל ועיקר, הוא גם לא היה קשור לשום דבר מדיד. נפתח לי הלב. התחלתי לחוות חוויות רגשיות ורוחניות. חברים חשבו שהתחלתי לצרוך סמים, אבל בפועל, כל החוויה והתרוממות הרוח הייתה פנימית. הדבר היחידי שהסנפתי לתוכי היה אוויר רגיל עם אותה רמת זיהום אוויר כמו שכולם נושמים, אבל התחושה הייתה ועודנה מדהימה!!! התאהבות בחיים!!!

התאהבתי גם באישה. נפגשתי עם חבר קרוב שלה. ספרתי לו את המקום החדש שבו אני נמצא. בהתלהבות אין כץ שיתפתי אותו בהתאהבות שלי ובטרנספורמציה שעברתי. הוא מצידו, מתוך מקום של להגן עליה, אמר לי בין היתר, שלא נראה לו אפשרי סיפור האהבה הזה, גם בגלל מצבי הכלכלי. היה לי ברור שהדברים נאמרים מתוך אהבה ואכפתיות. הנושא הכספי נזרק שוב, ללא שום מסננים ישירות לפני. בדיוק כמו שהיה לי בחנוכת הבית של אחי האהוב, בהפרש של כמה שנים. הפעם היה הבדל מהותי, שבשבילו הגיע המפגש הזה. לא חיפשתי צידוקים, לא נתתי הסברים והפלא ופלא, לא הפריע לי הנושא הכספי כלל. עניתי לו שהיום אני יודע מה אני מביא לזוגיות וזה משהו הרבה יותר עוצמתי מכסף.

הבנתי שהפלונטר נפרם. התהליך שהתחיל בגלל הכסף, הסתיים בפרס גדול הרבה יותר. זכיתי באיכות חיים שלא שיערתי שקיימת והכסף, אני בטוח שגם הוא יגיע.

השיעור תם.